ובליל יום הכיפורים עמדתי מול שריד בית המקדש.
וסביבי היו המוני מתפללים, מכל העדות וכל המגזרים.
והם עמדו ברגע אחד וקראו כאיש אחד בלב אחד:
"אדון הסליחות- חטאנו לפניך רחם עלינו!"
ובאותו הרגע נשכחו כל המחלוקות,
נפלו כל המחיצות,
נעלמו כל המסכים המבדילים בינינו לבין עצמנו
ובינינו לבין אבינו שבשמיים.
השמיים שכוסו ביריעה בלתי נראית,
במעין "כיפת ברזל" של תפילות
שהעבירה מסר ברור-
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה…
ובכן תן כבוד לעמך- תהילה ליראך ותקווה טובה לדורשיך
ופתחון פה למייחלים בך. שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימנו…
עם ישראל חי!
גמר חתימה טובה לכל ישראל!